<h1>תשובות בעלי התוספות סימן כ"ד — תשובת ר"י</h1>
<h2>דף נו:</h2>
מעשה בא לפני ר' קנקן שהיה בו עכבת יין נסך ונתנו עליו משפך ומדדו במדה מן היין הכשר שבחבית ושפכו במשפך. ושאלו על היין שבחבית מה דינו. והשיב דמותר. לא מבעיא האי דניצוק בר ניצוק, אלא אפילו אם היין מקלח מן החבית למשפך אם לא פחסתו, מותר. והכא לאו קנקט, דהכי אמרינן מה שירד לבור אסור, ומה שבגת מותר. ואמר רב הונא לא שנו אלא שהחזיר גרגותני לגת וכו' אלמא שהגרגותני נאסר על ידי ניצוק או על ידי שפחסתו בורו, ולא החזיר הגרגותני לגת אין נאסר מה שבגת על ידי ניצוק של גרגותני, דניצוק בר ניצוק הוא. ושלח הדבר לשפיר"א והשיבו לו ה"ר שמריה וה"ר אברהם ורבי' יהודה ב"ר קלונימוס ור' מאיר אחיו. וזה לשונם. ירד בבור מה שבבור אסור והשאר מותר, לפי המשנה [נ"ה ע"א] מה שבבור אסור והשאר מותר. אבל רב הונא בא לפרש מתניתין דאמ' השאר מותר לא איירי בגרגותני, וכיון שנותנים דין לגרגותני כמו שבבור, הוי משום נצוק. ומ"מ שמעינן מינה כשהחזיר הגרגותני לגת דאסור הגת משום דנגע הגרגותני דאיתסר בניצוק ביין שעל הגת. אבל לא החזיר הגרגותני לגת מה שבגת מותר, דמשום נצוק הגרגותני לא מתסר, דהוי נצוק בר נצוק. הקילוח היורד מגרגותני לבור הוי נצוק, וקילוח היורד מבור לגת הוי בר נצוק. ומותר שעל הגת אע"פ שהקילוח היורד מגת לבור יורד דרך גרגותני, כיון שהגרגותני מפריד קצת הקילוח אין לנו לאסור מחמת אותו הקילוח מה שלמעלה בגת. וכן גבי קנקן שהמשפך מפסיק, דאמ' בפ' ב' [ע"ב ע"א] נטל את המשפך ומדד לתוך הצלוחית של נכרי וחזר ונטלו ומדד לתוך צלוחית של ישראל, אם יש בו עכבת יין אסור. וקא בעי בגמרא עכבת יין שבמשפך איתסר בנצוק, ומשמע שבאותה מדה שמדד לנכרי מדד לתוך צלוחית של ישראל מותר. וכ"ש כשהוציא יין במידה מן החבית ונטל המידה. ואין לגלות דלא אתי לידי קילותא.
יין כשר היה בקנקן לפני הגוי, והריק הגוי ממנו לכליו לשתות, ומתוך יין נסך שבכלי הגוי אוסר יין שבקנקן ע"י נצוק חיבור, ואחר כך הוציאו יין חבית לקנקן האסור, והתירו היין שבחבית, ולא אסרוהו משום נצוק שנתחבר יין ליין נסך שבקנקן. לפי שיין נסך שהיה בקנקן אסרו משום נצוק, ואותו יין אינו אוסר יין אחר ע"י נצוק אא"כ מעורב ממש בכלי. ולא חיישינן שמא הריק הגוי מיין נסך שבכלי לתוך הקנקן, או שמא נגע בידו לתוך הקנקן, דלא שכיח מלתא למיעבד הכי. ומכאן שמעינן נצוק חיבור, ואפילו יין שבגת מותר, דנצוק מחמת נצוק הוא.
וכן ליהודי אחד היה לו קנקן שהיה בו עכבת יין נסך, ושפך מן היין לתוכה בלא משפך. והוציא מן היין הכשר שבחבית לתוך המידה, ושאלו לר' אם (מותן) [מותר] היין שבחבית. והשיב ר' שמותר דהוה לה המידה אסורה משום נצוק, והיין שבחבית הוה ליה נצוק בר נצוק, ושרי.
